למה אנשים חושבים

שהיום המקצוע שלנו מיותר – אבל הוא ממש לא.

זה לא עוד פוסט – זה פוסט שישנה לכם את נקודת המבט!

ולא, אני לא איזה אופטומטריסט, אני דווקא יותר אופורטוניסט.

אבל כן אכפת לי. אכפת לי ממה שנהיה מאיתנו.

תפתחו את העיניים (איך אני שוב באזורים האלו?) ואת העיתונים, תעלעלו במקומונים ותזפזפו בין האתרים ותבינו את מה שהבנתי.

זאת השתלטות שקטה אבל סוערת, כזאת שמחלחלת פנימה לתוכנו,
מעוגנת בביטחון ספרותי גבוה ומביאה את השילוב המושלם בין אלגוריתמים מתקדמים לבין השראה טהורה.

כי זהו אינו רק כלי עבודה; מדובר בשותף דיגיטלי למסע היצירתי.

עייפתם? זאת הבינה שלנו. לא זאתי שבאה אצלינו בדִיפוֹלְט. אני מדבר על זו המלאכותית.

היא, מבלי ששמנו לב, עושה בנו שַׁמות ורבים חללי מדיה הפילה.

תעקבו אחרי הפרסומים ותגלו לא מעט עקבות מלאכותיות ומחשידות.

אומרים שהדור שלנו לא אוהב לעבוד קשה, וזה כנראה גם נכון. כי הרבה יותר קל לכתוב פרומפט מבורדק למנוע-בינה-כלשהו ולקבל מודעה מוכנה + קריאייטיב + עיצוב + הנעה לפעולה + לידים מובנים, מאשר לכסוס ראש של עיפרון בייאוש מול בריף בלתי מפוצח של לקוח בלתי מנוצח.

רק התוצאה, אוי התוצאה.

הרבה הכרזות פומפוזיות במבנה השלילה והחיוב ("זה לא המזרן שעליו חלמתם – זה המזרן שישנה לכם את הרגלי השינה"), המון הצהרות מביכות על גבול האבסורדיות ("המזרן האורטופדי החדש שלנו הוא העוגן הביטחוני ההיקפי לגב שלכם"), מילים לא קשורות שמשום-מה הוא חייב לדחוף ("למזרן יכולות שקטות אך שבאות לידי ביטוי באופן נחרץ") ובעיקר מחזיר את הענף לשנות ה-80 בהן היה לגיטימי להכריז בפאתוס בקול רדיופוני בעל רי"ש מתגלגלת: "מזרון השלום שיעזור לכם לחלום!".

כלי הבינה המלאכותית יודעים לעזור מצוין לאלו שיודעים כיצד להשתמש בהם.

הם מעולים בלכוון, בלהעלות רעיונות, בלזרוק כיוונים, בסיעור מוחות בחדר אפוף עשן סיגריות (החיסרון היחיד שמצאתי בהם הוא, שהם לא מסוגלים לגלגל את הניירות המקושקשים ולצלוף בתסכול אל עבר הפח…).

האמת שדווקא הג'יפיטי סיכם את זה בצורה נפלאה בדרכו התיאטרלית ורוויית המקפים הארוכים עד אינסוף:

"הבינה המלאכותית משמשת כקנבס אינסופי, אך המכחול נותר, בסופו של דבר, בידיו של המשתמש. מדובר בסינרגיה מושלמת שילוב כוחות שיוצר שלם הגדול מסך חלקיו".

הנה פוסט מסקרן, מחכים, מעיף ומפרה. האם תרצה שאתאים לך אותו לקמפיין רב מסרים, לפוסט ברשתות החברתיות או לעוגת דבש?

לא!