50893
לסבתוש בבית היה בוידם ענק.
הוא היווה את מרכז החיים שלנו – הנכדים הקטנים.
ובין הארונות והקרטונים, מלאי העיתונים והפטיפון השבור,
אהבנו לשוט על כנפי הדמיון בסמטאות בתי כלא מפחידים ובמנהרות מילוט לאנוסי ספרד…
עד שהחלל הדחוס והמאובק התמלא בריח מתקתק של פודינג שוקולד וקריאת הסבתות מדורי דורות: "ילדים, בואו לאכול…"

כשגדלתי, הבנתי שזה לא רק נחמד וכיף אלא שיש לתופעה הזו שם: אגרנות.
הפרעת אגירה, המכונה גם אגרנות, מתבטאת בקושי מתמשך להיפרד מחפצים או להשליך אותם,
גם כאשר אחרים עשויים לתפוס אותם כחסרי ערך.
הקושי נובע מצורך לשמור את החפצים וממצוקה המתעוררת סביב האפשרות להיפרד מהם.
כתוצאה מכך, לרוב נוצרת הצטברות משמעותית של חפצים, הפוגעת במרחב המחייה של האדם ובני ביתו, וגורמת למצוקה רגשית ולפגיעה בתפקוד.
זה לא משנה אם אתם קופיירטרים מבריקים, אסטרטגים גאונים או מעצבים יצירתיים.
הגעתם למבוי סתום במהלך העבודה?
בהרבה מאוד פעמים זו האגרנות שעומדת בעוכריכם.
אלמנט שאהבתם והחלטתם שהוא חייב להיות. אבל תכלס? מיותר.
מילה שנחרזה לכם מצוין ואתם מקמטים את המצח בריכוז ולא מצליחים לקצר את הכותרת למודעה—
על הרעיון להוריד דווקא אותה לא חשבתם…
ואני אדגים בתהליך של כתיבת סלוגן:
הלקוחה היא מעצבת פנים שפונה להורים למשפחות בשלב שבו הקן מתרחב.
נקודת הבידול שלה עונה במדויק לצורך ולכאב – בת שבע היא מאסטרית בניצול חללים מותאם למשפחה,
לא צריך לעבור דירה בשביל לארח את כל המשפחה בהתאמה וברווח.
עם המשפט הזה, אני רוצה להתקדם לסלוגן:
לא צריך לעבור דירה בשביל לארח את כל המשפחה בהתאמה וברווח
קדימה – נתחיל להתפטר ממילים מיותרות –
לא צריך לעבור דירה בשביל לארח את כל המשפחה בהתאמה וברווח
יפה, אבל…
ננסה להתאמץ עוד קצת – כמו להכניס את הבטן חזק כדי שהרוכסן יסגר ☹
ו… התוצאה:
לארח את כל המשפחה בהתאמה וברווח.
בינגו!
כמובן הסלוגן חסר ברק ושנינות,
אבל שימו לב באיזו מהירות הגענו לסלוגן קצר וקליט שמביע את נקודת הבידול:
בת שבע מנדלוביץ
לארח את המשפחה ברווח.
ועכשיו ננסה לכסח את הדשא ממש ככה לגמרי…
ולהשאר עם 2 מילים בלבד:
לארח את המשפחה ברווח
שזה אפילו חרוז😊
והאמת שכאן נתקעתי, ולא ממש הצלחתי להתקדם ולהבריק את הסלוגן הקליט ההוא,
שעיני כל הקופירייטרים מייחלים לו בכל פעם במחדש…
תכלס, לאחר מאמץ נפשי עמוק (לא לזלזל!)
והחלטה נחושה: אגרנות – לא בבית ספרינו!
הצלחתי להפרד מהמילה לארח
ולהבריק את הסלוגן המתוק:
הרווח כולו שלכם
להעצמת המסר, בלוגו עצמו בין מילה למילה לא היה רווח ממש אלא קו תחתון:
הרווח ____ כולו ____שלכם ____
יש! הלקוחה אהבה, וזה מה שחשוב!
אז… מה בעצם אני רוצה מהמח העייף שלכם שרק נכנס לקרוא איזה פוסט קטן כדי להתרענן ובמקום זה הוא מתעייף יותר…?
תלמדו לשחרר, לזרוק, למחוק.
להישאר עם מינימום מילים ואלמנטים.
כל מילה שהחלטנו שהיא הכרחית ומאסט –
לשים סימן שאלה – מי אמר?
ולבדוק איך המודעה נראית בלי המשולש ההוא שהתלהבתי עליו…
רגע, ואם אהבתי אותו ממש…?
טוב, נו, במקרה כזה אתם לא צריכים ממש לזרוק אותו לפח,
תמיד תוכלו לשמור עליו בבוידם 😊
ואם יש לכם בבוידם האישי שלכם כל מיני רעיונות שאהבתם אבל לא יצאו לאור…
מוזמנים לשתף:)
הפלטפורמה בהרצה
יש לך הארה מדליקה לשדרוג-ייעול-הצעה-בקשה-ביקורת-נזיפה-תלונה?
כאן המקום להאיר את עיננו על כך
ההתחברות באמצעות גוגל רק אם נרשמת בעבר למשתמש רשום בלבד!
4 תגובות
קודם כל, הכתיבה שלך! מה זזה.
ואח"כ. לראות תהליך קופי בלייב היה מרתק!
והסלוגן_הסופי_פגז!
אוי, זה טובב 😅
לפעמים [או, ברב הפעמים] הקופי לא צריך עוד ליטוש או/ו הברקה, הוא פשוט צריך שקית זבל טובה.
יאללה, הולכת לעשות סדר בבוידם הפרטי שלי…
מדהים!
מדויק, מאלף!
ויותר מכל מרתק!
כתוב מעולה!
מזכיר לי משפט שהמרצה שלי לקופי היה אומר לנו כל הזמן (אי אז)
קופי טוב לא כותבים עם עפרון, קופי טוב כותבים עם מחק.