43090
למי יש כח לשמוע על עוד קמפיין של נייק או הברקה של קוקה?
אנשי פרסום וקריאייטיב עם קוצים בכיסא ופתיל קצר כבר ראו הכל, שמעו הכל
ואוהבים דברים בטעם אקזוטי מעקצץ- קצר. מוזר. ופרקטי.
זה כל מה שהטור הזה מתיימר להיות.
יצירתיות.
המח שלנו אלסטי ויצירתיות היא בכלל שם של שריר.
ככל שנכופף ידיים, נשבור את האובייס ונעשה כפיפות בטן לקיבעון
הקריאייטיב יבוא לנו ברגל. בשרוול.
במרחב הזה נעשה קצת אימוני כח לשריר הזה
וגם נבדוק איך יוצאים מהקופסא
ובלי להזכיר את המילה קופסא (קשה!)
יאלה, נתחיל?
"אילם אמר,
שחירש שמע
שעיוור ראה, שפיסח רץ
אחרי קירח ומשך לו
ומשך לו בשערות!"
רגע לפני שאתם מורטים את שערות ראשכם
תסתכלו לשיר הילדים המטופש (?) הזה
בסגול של העיניים.
אוקסימורון – הוא אחת הדרכים המתוחכמות
לפריצת קיבעון מחשבתי.
אבסורד מייצר קצר חשמלי במח של הצופה
ומדליק אותו.
ואת העוררות הזאת אנחנו מחפשים.
1952, ניו יורק.
על במת אולם הקונצרטים עולה ברב חן וטקס
הפסנתרן הנודע- דייויד טיודור.
שקט באולם.
הוא מתיישב על פסנתר הכף, פותח את המכסה
ו- מניח שתי ידיים על הברכיים. זקוף.
שום תו לא נשמע.
דממה.
אחת לדקה דייויד מושיט יד לחוברת התווים, הופך דף.
ולא מנגן.
שיעולים עולים מהקהל, לחשושים ממלאים את החלל
הרוח שורקת בעוז מבעד לחלון.
4 דקות ו-33 שניות
שהקרקס הזה מתנהל
טיודור סוגר את המכסה, קד קידה ויורד מהבמה.
היצירה הזאת נקראת 33'4, יש אפילו מלחין שחתום עליה
והיא אחת היצירות הנלמדות ביותר במאה ה-20!
מה בדיוק הלחינו בה?
היצירה הזאת מורכבת משריקתה של הרוח
מלחשושי הקהל התמה, ומהקסם שבפרדוקס.
אנחנו חיים בעולם של הגיון צרוף
מוצר פותר בעיה, מסר מעביר מידע, קולה שותים דרך הפה ובפסנתר מנגנים. אלא מה.
כשהכל הגיוני כל כך, הכל גם צפוי עד לזרא ושקוף עד בלתי.
אנשים כבר לא רואים-לא שומעים-לא קונים, וזה לא אבסורד:)
כדי לחדור את שכבת האדישות של אנשים
כדי לגרום לעיוורים לראות שש שש,
מישהו צריך לשבור את הלוגיקה. וזה יכול להיות אנחנו.
תנו לאילם לדבר, תמכרו לאנשים את השקט.
כשהמח נתקל בפרדוקס (איך בדיוק מושכים לקירח בשיער?!)
הוא חייב לעצור את הגלילה האינסופית ולנסות לפתור את החידה.
אבל ליצור פרדוקס, זה כבר סיפור לא קל בכלל.
ננסה ביחד?
מי אמר שתגובות נועדו לפידבק?
מי אמר שלכל טור יש כותב אחד?
צאו מזה.
חשיבה פרדוקסלית אומרת, חברֶה, אל תכתבו לי אם אהבתם
תרשו לי להפוך את אזור התגובות לזירת המשחק של כולנו
ולשתף גם אתכם בכתיבת התוכן של הטור הזה.
בואו נעשה תרגיל, אני נותנת משימה יצירתית
ואתם מנסים את כוחכם באזור התגובות
נסו לכתוב משפט עם הכי הרבה סתירות פנימיות.
מי שיצליח לסתור את עצמו הכי הרבה פעמים, יקבל סתירה 😉
דוגמא שלי: (ושמעתי את המח שלי מתנשף, אמיתי)
איש הקריאייטיב המרובע המציא פרסום מועתק שהביא לידים ותיקים ושילמו לו חוב גדול.
והדוגמא שלכם?
45401
45386
45465
45470
45431
45355
44962
44869
44866
44862
44610
44531
44483
44371
44369
44366
44251
44146
43980
43536
42910
42835
42819
34845
ההתחברות באמצעות גוגל רק אם נרשמת בעבר למשתמש רשום בלבד!
הפלטפורמה בהרצה
יש לך הארה מדליקה לשדרוג-ייעול-הצעה-בקשה-ביקורת-נזיפה-תלונה?
כאן המקום להאיר את עיננו על כך
38 Responses
חג השבועות התקרב בצעד אחורי אל עיר האורות החשוכה והביא עימו בעגלה ריקה את עוגות השמנת דלות הקלוריות.
מעוררת חושים! 🍰 אכלתי ולא השמנתי!
ציפי!! אהבתיי נוראא
פותח ראש
הם דיברו שעות בלי להגיד שום דבר.
הוא אחד מיוחד בדיוק כמו כולם.
הזמן טס לאט מאז שהכול נעצר והמשיך כרגיל.
המשפט הראשון גם פרדוקס? 😉
תודה חני, יפיפה.
כשהפיסחת רקדה באולם המואר, לא ראו כלום אלא רק את האילם ששר בקול יפה עד כדי כך שהחרש הריע מאושר
ציפי ארנטרוי כותבת כ"כ משעמם!
כ"כ תבניתי!
שא"א להפסיק לקרוא
ןליפול לתוך המלכודת הקופסאתית הזאת.
ולבקש עוד!
עקפת אותי! איזו תגובה חכמה ומחבקת 💌
אהבתי ממש!!!
טראמפ יתלבט להחליט באופן שקול לגמור להתחיל מלחמה בפעם הראשונה וישראל תגיד בתוקף אולי כדאי פעם אחרת אנחנו מדי נמרצים לרדת לעלות למקלטים
פרדוקסלי ויפיפה, והאבסורד? לא רחוק בכלל מהמציאות. 🤭
יואו זה היה קריאה כייפית!
פגשתי את שלישית הזוג הבודד
איפה אפשר לפגוש אותם גם? ~) תודה רעות
ציפי את אהההה —- אין עלייך
אבסורדי לחלוטין, אההה
תודה מרים
המאמר תבניתי ותפל, לא מוציא מאף אחת פפריקה ומלח. אהה שורף לי בלשון
למה לדבר כ"כ הרבה דברי חכמה, אפשר גם קצת שטויות כאן אולי?
לא מצחיק- זה עצוב שזה מצחיק
תשתי מים פערי:) גם את עקפת אותי, חזק!
הילד המבוגר הפסיק לרוץ ותוך כדי הוא נפל וצעק בלי קול: "תשאירו לי מהעוגה שנגמרה"
אאוצ' גם נפל, גם נגמר לו, נס ששמרו לו בסוף. תודה יהודית.
עמדנו בישיבת צוות אני ועצמי, דנו בכובד ראש ובריכוז מפוזר על כוס סודה חמה לצד עוגת סלמון מעושנת.
סודה חמה ועוגת סלמון מעושנת, אפשר מתכון לשבועות?
חזק! תודה שרה
קמפיין הפרסום העוצמתי נחבא אל הכלים, נסתר מעין כל.
הוא עורר סערה בקרב הצופים הרבים, שחשו עצמם נבגדים מאי הידיעה על קיומו.
שאפו, ציפי.
גדול@ את טובה! תודה
לא כתבתי כלום
ועם בא לי לו להגיב?
כמה קל לא להיות היוצרת הטיפשה שמתייחסת לכבודה, ומשביתה את ריבועי מוחה ע"מ לשתוק את התגובה הכי לא בנאלית.
אני מתבגרת צייתנית וסבתא ל0 ילדים כן ירבו, צמח לי חצ'קון נאה. HAYA MAGNIVUSH (-זה לא סקודרפ:) )
בעלי הרווק ישן בערנות בליל שבועות, בבוקר הבאתי לו עוגות גבינה בשריות. אי איזו אהבת תורה!
אוףףףףףףףףףף
שעות באמבטיה תכננתי משפט
וכשקמתי בבוקר ורציתי לכתוב אותו שכחתי אותו
הוא היה מבריק
ציפי זה גזל!!!!!!!!
נולדתי בגיל שלושה חודשים להורים עשירים חסרי כל.
אחת לשנה היתה אמי שולחת יום יום ארוחות חמות הישר מהמקרר ליולדות עריריות, ועוזרת להן להרדים את התינוקות הישנים.
לאחר פטירתה קיבלה על עצמה לא לטפל בתינוקות מעל גיל שלוש עשרה.
ואם נגמרו לי כל המילים, ובמחשבה שלישית אני מגלה, שמשפטים אבסורדיים למדי -הם עם טיפת אמת למציאות הזויה…
מה שבטוח ששיגעת לי את המוח בפוסט הזה!
אמרו לי "הפוסט הזה קצר ולעניין", וקראתי אותו עשר פעם לאט לאט מקצה לקצה.
הכל ברור כאורז, כל גרגר בטוח שהוא יודע מה לא התפקיד שלו.
מי אמר שצריך לצאת מהקופ-סע לסוף העולם שמאלה
מי אמר שצריך לצאת מהרי-בועה שלך
מי אמר שצריך להיות יציר-תיתקבעי בתוך עצמך
מי אמר שצריך לפרוץ גבו-לא טוב בכלל
מי אמר שאמרתי משו ח-שוב ושוב ושוב
לא אמרתי כלוב. בריבוע.
אהבתי
חושך מסנוור
שקט מחריש אוזניים
והם מתים לחיות
זקן חסר שיניים נשך בחוסר תאבון רב את המשקה המקולקל, ונהנה!!
שיחקתי עם בנותי היום את ה"משחק" הזה, היה ממש כיף,
הנה הגיג של בת ה 8:
רצתי לאט כדי לתפוס ראשונה אחרי כולם את הגלידה החמה, בסוף לא קיבלתי כלום כי נתנו לי הכי הרבה.